שִׁמְעוֹן בַּר בָּא אָמַר. אֲתַא עוֹבִדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן וְהוֹרֵי כְרִבִּי יוֹסֵי וַהֲוָה רִבִּי לָֽעְזָר מִצְטָעֵר וְאָמַר. שָֽׁבִקִין סְתָמָא וְעָֽבְדִין כִּיחִידָייָא. אַשְׁכַּח תַּנֵּי לָהּ רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. כַּד שְׁמַע דְּתַנֵּי לָהּ רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר אָמַר. יְאוּת סַבָּא יָדַע פִּרְקֵי גַרְמֵיהּ. רִבִּי מָנָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוּדָן. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. כָּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רִבִּי מַחֲלוֹקֶת וְאַחַר כָּךְ שָׁנָה סְתָם הֲלָכָה כִסְתָם. אָמַר לֵיהּ. לֹא רִבִּי. דִּילְמָא חוֹרָן. מָה הֵן. אִן דְּאַשְׁכַּח רִבִּי מַחֲלוֹקֶת וְמָזַר וְשָׁנָה סְתָם הֲלָכָה כִסְתָם. אָתָר דְּלָא אַשְׁכַּח רִבִּי מַתְנֵי מַחֲלוֹקֶת אֶלָּא אֲחֵרִים שָׁנוּ מַחֲלוֹקֶת וְרִבִּי שָׁנָה סְתָם. לֹא כָל שֶׁכֵּן שֶׁתְּהֵא הֲלָכָה כִסְתָם. אֲתַא רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. וַאֲפִילוּ אֲחֵרִים שָׁנוּ מַחֲלוֹקֶת וְרִבִּי שָׁנָה סְתָם הֲלָכָה כִסְתָם. וְלָמָּה הוּא מוֹרֶה לֵיהּ כִּיחִידָייָא. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יַנַּה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. הָדָא דְאַתְּ אָמַר בְּשֶׁאֵין מַחֲלוֹקֶת אֶצֶל סְתָם. אֲבָל אִם יֵשׁ מַחֲלוֹקֶת אֶצֶל סְתָם לָא בְדָא הֲלָכָה כִסְתָם.
הלכה: מַתְנִיתָה בְּשֶׁעִיבְּרוּ וְאַחַר כָּךְ קָֽרְאוּ אוֹתָהּ. אֲבָל אִם קָֽרְאוּ אוֹתָהּ וְאַחַר כָּךְ עִיבְּרוּ לֹא בְדָא. מַתְנִיתָה לֹא אָֽמְרָה כֵן אֶלָּא קָֽרְאוּ אֶת הַמְּגִילָּה בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן וְנִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה קוֹרִין אוֹתָהּ בַּאֲדָר הַשֵּׁינִי. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. כָּתוּב לְקַייֵם אֵ֣ת אִגֶּ֧רֶת הַפּוּרִ֛ים הזֹּ֭את. מַה תַלְמוּד לוֹמַר הַשֵּׁינִית׃ אֶלָּא מִיכָּן שֶׁאִם קָֽרְאוּ אוֹתָהּ בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן וְנִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה קוֹרִין אוֹתָהּ בַּאֲדָר הַשֵּׁינִי.
Pnei Moshe (non traduit)
מתניתא וכו'. ומהדר הש''ס דלא היא דמתני' לא אמרה כן דמשמעות לשון המשנה לא כך היא אלא דה''ק קראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה אח''כ אעפ''כ קורין אותה באדר השני משום דאיגלאי מילתא למפרע שלא יצאו י''ח בקריאת פעם הראשון:
גמ' מתניתא כשעיברו ואח''כ קראו אותה. אם עיברו מקודם וקראו בראשון וקמ''ל דחוזרין וקורין בשני מאחר שלא יצאו בקריאת הראשון שכבר נתעברה השנה אבל אם קראו אותה בראשון ואח''כ נמלכו ב''ד ועיברו השנה לא בדא אמר שצריך לחזור ולקרותה בשני מפני שבשעת קריאתה אכתי לא נתעברה ויוצאין י''ח בקריאה של הראשון:
משנה: קָֽרְאוּ אֶת הַמְּגִילָּה בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן וְנִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה קוֹרִין אוֹתָהּ בַּאֲדָר הַשֵּׁנִי. אֵין בֵּין אֲדָר הָרִאשׁוֹן לַאֲדָר שֵׁנִי אֶלָּא מִקֵרָא מְגִילָּה וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים׃
Pnei Moshe (non traduit)
אין בין אדר הראשון. מסיק בגמרא התם חסורי מחסרא והכי קתני אין בין ארבעה עשר שבאדר הראשון לארבעה עשר שבאדר השני אלא מקרא מגילה ומתנות לאביונים וכן משלוח מנות שאלו אין נוהגות אלא באדר השני הא לענין הספד ותענית זה וזה שוין ובסדר הפרשיות לא איירי הכא ובאדר השני הן שנוהגות:
מתני' קראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה. אחר כך שראו ב''ד לעבר השנה חוזרין וקורין אותה באדר השני בזמנה. הכי מסיק בגמרא ולפירושא דמתני':
תַּנֵּי. בְּמָקוֹם (שֶׁמְסַכְּנִין) [שֶׁנִּכְנָסִין] קוֹרִין אוֹתוֹ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. רִבִּי יוֹסֵה בָעֵי. אִם בְּמָקוֹם (שֶׁמְסַכְּנִין) [שֶׁנִּכְנָסִין] אַל יִקְרְאוּ אוֹתָהּ כָּל עִיקָּר.
Pnei Moshe (non traduit)
ר' יוסי בעי. על זה אם במקום שמסתכנין א''כ אל יקראו אותה כל עיקר מפני הסכנה:
תני מקום שמסתכנין קורין אותה בי''ד. זו היא גירסא נכונה שמצאתי. כלומר שישראל מסתכנין בדתיהן מהאומות אין מקדימין כלל אלא קוראין הכל בי''ד:
רִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא שָׁלַח לְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה חָדָא עִטָם וְחַד לָגִין דַּחֲמַר. שָׁלַח וְאָמַר לֵיהּ. קִיַימְתָּ בָנוּ וּמַתָּנ֖וֹת לָאֶבְיוֹנִים. חָזַר וְשָׁלַח לֵיהּ חַד עוֹגֶל וְחַד גֶּרֶב דַּחֲמַר. שָׁלַח וְאָמַר לֵיהּ. קִיַימְתָּ בָנוּ וּמִשְׁל֤וֹחַ מָנוֹת֙ אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֔הוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
חד עיגל גדול וחד גרב. חבית דחמר שלח ליה ר' הושעיה עכשיו קיימת בנו ומשלוח מנות איש לרעהו:
שלח. ר' הושעיה ואמר ליה קיימית בנו ומתנות לאביונים דזה דבר מועט הוא מהנשיא:
רבי יודן נשייא שלח לר' הושעיה רבה חדא עטם. חתיכה אחת של בשר ולוג אחד של יין:
חזר ושלח ליה. ר' יודן נשיא:
מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִן אָֽמְרִין. בָּֽטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. רִבִּי אָבוּן צִייֵם כָּל עֲרוּבַת שׁוּבָא. רִבִּי יוֹנָתָן צִייֵם כָּל עֲרוּבַת רֵישׁ שַׁתָּא. רִבִּי זְעוּרָה צָם תְּלַת מָאווָן דְּצוֹמִין. וְאִית דְּאָֽמְרִין. תְּשַׁע מָאווָן. וְלֹא חָשׁ עַל מְגִילַּת תַּעֲנִית. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר 6b אָחָא מְפַקֵּד לְסִפְרַייָה. אִין אֲתַת אִיתָא מִישְּׁאֲלִנְכוֹן. אִימְרִין לָהּ. בַּכֹּל מִתְעַנִּין חוּץ מִשַּׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים וְרָאשֵׁי חָדָשִׁים וְחוֹלוֹ שֶׁלְמוֹעֵד וַחֲנוּכָּה וּפוּרִים.
רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. בְּכָל שָׁנָה֖ וְשָׁנָֽה׃ הִקִּישׁ שָׁנָה שֶׁהִיא מְעוּבֶּרֶת לְשָׁנָה שֶׁאֵינָהּ מְעוּבֶּרֶת. מַה שָׁנָה שֶׁאֵינָהּ מְעוּבֶּרֶת אֲדָר סָמוּךְ לְנִיסָן אַף שָׁנָה שֶׁהִיא מְעוֹבֶּרֶת אֲדָר סָמוּךְ לְנִיסָן. אָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ. כְּדֵי לִסְמוֹךְ גְּאוּלָּה לִגְאוּלָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
כדי לסמוך גאולה. של מרדכי ואסתר לגאולת ניסן דאי מהיקשא בלחוד אימא מה כל שנה אדר הסמוך לשבט אף כאן אדר הסמוך לשבט קא משמע לן:
רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהָמָן הָרָשָׁע עָתִיד לִשְׁקוֹל כַּסְפּוֹ עַל יִשְׂרָאֵל. אָמַר. מוּטָּב שֶׁיַּקְדִּים כַּסְפָּן שֶׁלְבָּנַיי לְכַסְפּוֹ שֵׁלְאוֹתוֹ הָרָשָׁע. לְפִיכָךְ מַקדִּימִין וְקוֹרִין בְּפָרָשַׁת שְׁקָלִים.
Pnei Moshe (non traduit)
לפיכך מקדימין וקורין בפרשת שקלים. באדר שקורין המגילה קורין בשקלים מקודם וזהו באדר השני כדדריש ר' אבהו מדכתיב בכל שנה ושנה להיקשא:
רַב וְרִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי יוֹנָתָן וּבַר קַפָּרָא וְרִבִּי יְהוּשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָֽמְרוּ. הַמְגִילָּה הַזֹּאת נֶאֶמְרָה לָמֹשֶׁה בַסִּינַי. אֶלָּא שֶׁאֵין מוּקְדָּם וּמְאוּחָר בַּתּוֹרָה. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הַנְּבִיאִים וְהַכְּתוּבִּים עֲתִידֵין לִיבָּטֵל. וַחֲמֵשֶׁת סִיפְרֵי תוֹרָה אֵינָן עֲתִידֵין לִיבָּטֵל. מַה טַעֶמָא. ק֥וֹל גָּד֭וֹל וְלֹ֣א יָסָ֑ף. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אַף מְגִילַּת אֶסְתֵּר וַהֲלָכוֹת אֵינָן עֲתִידֵין לִיבָּטֵל. נְאֱמַר כָּאן ק֥וֹל גָּד֭וֹל וְלֹ֣א יָסָ֑ף. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְזִכְרָ֖ם לֹא יָס֥וּף מִזַּרְעָֽם׃ הֲלָכוֹת. הֲלִיכ֥וֹת עוֹלָם֖ לֽוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
הלכות. שבתורה שבע''פ שנאמר הליכות עולם לו אל תיקרי הליכות אלא הלכות:
ולא יסף. לא פסק:
רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. מֶה עָשׂוּ מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר. כָּֽתְבוּ אִגֶרֶת וְשָֽׁלְחוּ לְרַבּוֹתֵינוּ. שֶׁכֵּן אָֽמְרוּ לָהֶם. מְקַבְּלִין אַתֶּם עֲלֵיכֶם שְׁנֵי יָמִים הַלֵּילּוּ בְּכָלֽ שָׁנָה. אָֽמְרוּ לָהֶן. לֹא דַיֵינוּ הַצָּרוֹת הַבָּאוֹת עָלֵינוּ אֶלָּא שֶׁאַתֶּם רוֹצִין לְהוֹסִיף עָלֵינוּ עוֹד צָרָתוֹ שֶׁלְהָמָן. חָֽזְרוּ וְכָֽתְבוּ לָהֶן אִיגֶּרֶת שְׂנִייָה. הָדָא הִיא דִכְתִיב לְקַייֵם אֵ֣ת אִגֶּ֧רֶת [הַפּוּרִ֛ים] הַזֹּ֭את הַשֵּׁנִֽית׃ מֶה הָיָה כָתוּב בָּהּ. אָֽמְרוּ לָהֶן. אִם מִדָּבָר זֶה אַתֶּם מִתְייָֽרְאִים הֶרֵי הִיא כְתוּבָה וּמַעֲלָה בָּאַרְכַייִם. הֲלוֹא הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל סֵ֨פֶר֙ דִּבְרֵ֣י הַיָּמִ֔ים לְמַלְכֵי֭ מָדַ֥י וּפָרָֽס׃ רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה זְקֵינִים וּמֵהֶם שְׁלֹשִׁים וְכַמָּה נְבִיאִים הָיוּ מִצְטָעֲרִין עַל 7a הַדָּבָר הַזֶּה. אָֽמְרוּ. כָּתוּב אֵ֣לֶּה הַמִּצְוֹ֗ת אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה י֨י אֶת מֹשֶׁה֭. אִילּוּ הַמִּצְוֹת שֶׁנִּצְטַוִּינוּ מִפִּי מֹשֶׁה. כָּךְ אָמַר. לָנוּ מֹשֶׁה. אֵין נָבִיא אַחֵר עָתִיד לְחַדֵּשׁ לָכֶם דָּבָר מֵעַתָּה. וּמָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר מְבַקְּשִׁים לְחַדֵּשׁ לָנוּ דָבָר. לֹא זָזוּ מִשָּׁם נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִין [בַּדָּבָר] עַד שֶׁהֵאִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עֵינֵיהֶם וּמָֽצְאוּ אוֹתָהּ כְּתוּבָה בַתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיֹּ֙אמֶר י֙י אֶל מֹשֶׁ֗ה כְּתוֹב זֹ֤את זִכָּרוֹן֙ בַּסֵּ֔פֶר. זֹאת תּוֹרָה. כְּמַה דְתֵימַר וְזֹ֭את הַתּוֹרָ֑ה אֲשֶׁר שָׂ֣ם מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵי֖ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ זִכָּרוֹן֙ אֵילוּ הַנְּבִיאִים. וַ֠יִּכָּתֵב סֵ֣פֶר זִכָּר֤וֹן לְפָנָיו֙ לְיִרְאֵ֣י י֙י וגו'׃ בַּסֵּ֔פֶר אֵילּוּ הַכְּתוּבִים. וּמַֽאֲמַ֣ר אֶסְתֵּ֔ר קִיַים דִּבְרֵ֥י הַפּוּרִים הָאֵ֑לֶּה וְנִכְתָּב֭ בַּסֵּֽפֶר׃
Pnei Moshe (non traduit)
אלו הכתובים. ומגילת אסתר נרמז בזה כדכתיב בה ומאמר אסתר קים דברי הפורים האלה ונכתב בספר כלומר שנרמז בהספר שכתוב בפ' עמלק:
זכרון אלו הנביאים וכו'. מה שכתוב בשמואל:
זאת. זו תורה שכתוב שם מעשה עמלק:
הדא היא דכתיב וכו' השנית. שלא קבלו עליהם עד אגרת השנית ולא נפקא לן מזה שיקראו עוד בשני:
לא דיינו הצרות הבאות עלינו. מחמת הקנאה:
הזאת השנית. כתיב ומה ת''ל עוד השנית אלא מכאן וכו':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source